יום שבת, 31 באוגוסט 2019

כמה מילים על בוריס ג'ונסון




כן כן, זהו בוריס ג'ונסון בכניסה לחנות הקסמים של אוליבנדר, מייצר השרביטים הנודע, הממוקמת אי שם בסימטת דיאגון :) לב כל ההתרחשויות, המקום שהארי פוטר, הרמיוני גריינג'ר ורון וויזלי, ובעצם כל קוסם ומכשפה, רוכשים את שרביטיהם !
אומרים שתמונה שווה אלף מילים ובמקרה זה, באמת, כדי להבין מה קורה בבריטניה, כדאי לחזור לספרי הארי פוטר ולהביט היטב בתמונה הזו. כמו ששמתם לב, בוריס, בוגר פנימיית איטון היוקרתית, משתלב בצורה מושלמת בעולם  הקוסמים. הוא יכל לשמש כפרופסור ללחשים בהוגווארטס, או אולי שר בכיר ושובב במשרד הקסמים :)   כזה שמעביר דחקות על מוגלגים אבל בעודו מחייך. ובאמת,  זו הדרך שבה הוא מתבונן על תגובת הנגד החריפה לצעדים האחרונים שלו. הוא חושב על עצמו כקוסם שצריך להתמודד עם השלכות הכוחות המתקדמים שהוא מפעיל על אלו שלא במעגל, נטולי הקסם, כלומר מוגלגים (שזה הקהל שהצביע "להישאר" בבריטניה ואנשי האיחוד האירופי) או קוסמים מאכזבים וחלשים (כמו חבריו למפלגה).  
הוא לא ממש שונא אותם או רואה אותם כאויבים, בכל זאת הם בריטים והוא סוג של ג'נטלמן, אבל הוא בהחלט יודע שהם בחוץ. הם מחוץ לקליקה והוא יוצר את הקליקה. אין להם קסם ואין להם אפשרות להבין מה אין להם.  אבל זה בסדר, כל עוד הוא אוחז את השרביט ויודע את הלחשים, יהיה לו קרב מעניין. וזה מה שבסוף עושה את העניין כדאיי עבורו. 

בוריס ג'ונסון ראה איך הברקסיט והמערכת הפוליטית בבריטניה הכשילה שני ראשי ממשלות קודמים, קמרון ומאיי. הוא מבין מה שהם לא, הוא מבין שכשליט עליו לשלוט.  קמרון ומאיי היו טיפוסים נבונים והססניים. הם לא בלטו ולא הצליחו להשתלט על השרביט. בוריס לא הולך לתת לזה לקרות.  
מדברים על מערכת היחסים המיוחדת בין ארה"ב לבריטניה, אבל מערכות יחסים לא מתקיימות בין מדינות - הן מתקיימות בין אנשים. בין טראמפ לג'ונסון יש מערכת יחסים של הבנה. וזה, עבור סוגים כאלה של אישיות, הרבה מאד.  ג'ונסון מבין את טראמפ - ולהפך. ומבין שכדי לשמור אתו על יחסים טובים, הבנה היא שם המשחק. לא רגש ולא חום או מצעדים צבאיים. הבנה.  מרחק מדויק.  בריטניה גמרה עם האיחוד בגלל ההגירה. כל השאר הן הערות שוליים. הבריטים רואים את מדינתם משתנה מול עיניהם. נכון, יש השתלטות של פקידים שלא נבחרו, השתלטות שמפקיעה מלונדון את השליטה, בעיקר בנושאי סחר, ומשאירה אותם בידיים אירופאיות. אבל זה לא העיקר. בריטניה גם כך קבלה הנחות מפה עד להודעה חדשה כחברה מיוחדת באיחוד, הכול כדי שתישאר. מה ששבר את בריטניה זה מה שטראמפ זיהה כשירד במדרגות המגדל שלו והכריז על התמודדות לנשיאות:  נדידת עמים וכתוצאה, שנוי בהרכב האוכלוסיות.  שנויי עומק במבנה החברה הבריטית. בלי לקחת עמדה לפה או לפה, ג'ונסון זיהה כח לאומי תת קרקעי שהתמרד למה שבריטניה עוברת, והצורך בא לביטוי באמצעות הצעה לא זהירה של קמרון: משאל עם.  כמו שבבריטניה קבע העם הבריטי שעליהם להתנתק מהאיחוד ומחוקי ההגירה של האיחוד במיוחד,  על אחוזים בודדים בלבד, כך נבחר טראמפ על אחוזים בודדים בלבד. לא מדובר בהכרעה גורפת אלא בהתלבטות רצינית של שני העמים. 
הפנייה המסוימת של ג'ונסון לכיוון של נטילת סמכויות על חשבון הפרלמנט נבעה מזיהוי נכון, שהפרלמנט מנסה לקחת לידיו סמכויות על חשבון העם. העם קבע, בצד או בטעות, להתנתק מהאיחוד.  הפרלמנט מונע זאת בדרכים שונות. ג'ונסון מתכוון  להילחם ולקיים זאת בכל מחיר.  החברה הבריטית מתחילה עכשיו להתמודד עם כמה שאלות קשות, מה זה אומר להיות בריטי ב-2019? מהי הזהות הבריטית? חוץ מאוניברסיטאות עילית , הארי פוטר ובית המלוכה, במה כבר נודעת בריטניה בואכה המאה ה- 21?  שאלות לא פשוטות שיעלו בשנים הקרובות, בייחוד אם ג'ונסון יצליח לשרוד.  לפי ה"גרדיאן", בתוך זמן קצר ימצא את עצמו בחוץ. בכל תלוי עד כמה חזק השרביט הקסם שלו, יודע בלבו.  ועד כמה ידע להשתמש בו בזמן אמת.  

יום רביעי, 28 באוגוסט 2019

יום ראשון, 18 באוגוסט 2019

Coming Soon...שעת היצורים


קרוב לשנה וחודשיים לבחירות 2020, המערכת הכי מרתקת רותחת ומשעשעת (טוב, תלוי את מי שואלים) בפוליטיקה העולמית, והאמריקאית בפרט, מזה עשורים. אשתדל ללוות את זה ברשימות בבלוג. אם הדברים יתבררו להיות מדויקים , דבר שאינני יודעת בשלב טרומי זה,  ייתכן שיהוו סקיצה לעבודה עתידית שאחבר בנושא.. היה ויהיה לי פעם זמן לקחת יום חופש בעבודה ולהשלים את התואר שהתחלתי לפני שנתיים, באחד מן החוגים העיוניים. ימים יגידו.

כמו שהיה עד כה, הפוסטים לא ייראו כמו מה שאתם שומעים בחדשות. הם לא יתחזו להיות אינטלקטואלים כאשר הכלי הטוב, נקודתית, יהיה לטעמי להשתמש בכיוון אסטרולוגי. הם לא ינסו להיות לוגיים כשנדמה שהמציאות שוברת את ההגיון מסיבה משעשעת כלשהי.  הם גם לא ינסו להיות פוליטיקלי קורקט. או נאמנים לקו ימין/שמאל כלשהו. הדברים הללו אינם מעניינים אותי, אלא רק החתירה לדיוק ולאמת.  ובעיקר, ההנאה.  אם אנחנו עושים משהו שאנחנו די נהנים ממנו, ולומדים כל הזמן דברים חדשים, זה אומר שאיכשהו אנחנו בכיוון הנכון. מהו אותו כיוון ? בשביל זה המציאות קיימת, כנראה.  מי יודע.  מה שבטוח? יהיו הרבה יצורים :)


                                    
 
     (בתמונה : שני יצורים בני מזל תאומים )

הבשורה על פי עוז

  אני משליכה עכשיו מהרהורי לבי, אל סיטואציה שאני לא מכירה ואין לי בה חלק.  אבל עמוס עוז, אני קוראת את ספרו האחרון, "הבשורה על פי יהודה&...